מדוע הטיעון הדתי לזכות על ארץ ישראל חסר בסיס

י"ב בסיוון, ה'תשע"ד

אמונתנו בארץ ישראל אינה עניין שברגש עיוור, מיסטי למחצה, אלא מסקנה הנובעת מתוך חקירה בלתי משוחדת של מהות תולדותינו.
זאב ז'בוטינסקי

משום מה הדתיות שולטת על מחנה אוהב הארץ – על המחנה הלאומי.

למה?

הדת מספקת הסבר כזה לזכותנו על הארץ:
נווד עשיר מאוּר (כיום, דרום עיראק), בשם אברם (אב רם – יש משמעות לשם), שמע לקול אלוה שאמר לו "לך לך מארצך" לכיוון ארץ שיראה לו האלוה.
האלוה הוביל אותו לארץ בשם כנען, ששם ישבו העמים הילידים של המקום.
האלוה אמר לאברם שהוא, אברם, צריך לכבוש את כל הארץ ולטבוח בכל האנשים – אבל עדיין לא. קודם תעברו ייסורים קשים ורק אז תגרמו לייסורים קשים לעם אחר.
אז נגמרים הייסורים, חוצים את הים, מקבלים את התורה, נכנסים לארץ – ומתחילה המלאכה.

העם מתחיל בטבח שיטתי ובכיבוש אכזרי של ארץ זרה לו – ארץ שכל מי שטבח וכבש את הארץ לא היה בה מעולם. ארץ שבה אבות העם הכובש ישבו בה במשך של מקסימום 60 שנה – זה לא קובע בעלות על ארץ.
העם הילידי ניסה לשמור על אדמתו, על אמונותיו ועל עצמו כעם עצמאי – אבל ללא הואיל.
ע"פ הדת, בני ישראל נכנסו לארץ, ביצעו זוועות, גנבו ארץ שלא שייכת להם וזיהמו את האדמה בדם.

לתת את ההצדקה הזו לזכות על ארץ ישראל היא "הצדקה" פושעת. על פי תפישה זו, העם גזל את הארץ מידי הילידים, העמים שאדמתם היא שלהם, והתואר "כובש" מתאים מאוד לעם היושב פה.

הצדקה כזו בהחלט לא תספק אף אדם חושב, בהחלט לא אדם עברי חושב.

אז מאיפה נובעת הזכות של עם ישראל לארץ ישראל?

הזכות נובעת משני מקומות שמתנקזים למקום אחד: מוצא והיסטוריה.

כפי שתואר בהיסטוריה של עם ישראל, האומה העברית היא אומה ילידה – כנענית.
עם ישראל נוצר בתוך החברה הכנענית ונבע מתוכה. הדת הייתה כנענית, התרבות הייתה כנענית, האל הוא כנעני, השפה היא כנענית – והארץ היא כנען.

לא גזלנו מאף אחד את האדמה הזו, שכן אנחנו נוצקנו בתוך האדמה הזו. אנחנו האומה הכנענית. אנחנו החיווי (גבעוני), הפריזי, האמורי, העמוני, המואבי, האדומי, הגרגשי והיבוסי.
כל עמי כנען נטמעו בתוך האומה העברית שנוצרה מתוך עמי כנען.

הארץ היא שלנו מכיוון שאנחנו צאצאי היושבים המקוריים. אנחנו היינו שם מאז דריסת הרגל הראשונה של ההומו-ספיאנס בארץ ישראל.

אנחנו הילידים ועל כן זו אדמתו – על כן, כולה שלנו.

*בהלצה* – כל אלהי כנען שנותנים את הארץ לעם העברי עדיפים על אלוה אחד שנותן את הארץ לעם העברי.


כפי שכתב ז'בוטינסקי,  אנו לא דורשים את כל הארץ בגלל איזושהי הבטחה קוסמית ומטה-פיזית, איזשהו הסכם על-טבעי וקסום.

אנו דורשים את כל הארץ מתוך זכותנו המוסרית שנובעת מחקר בלתי-משוחד של מהות תולדותינו, זהותנו ומוצאנו.

2 מחשבות על “מדוע הטיעון הדתי לזכות על ארץ ישראל חסר בסיס

  1. לא יודע מי כתב את זה, אבל יש כאן רצף של עיוותים היסטוריים ודתיים שהכריח אותי להגיב – ואני לא מהמגיבים בדרך כלל. אתחיל בעובדה אחת: שנינו מאמינים שהארץ הזאת שייכת ליהודים (לא עיברים, אלא יהודים). בדרך לשם, בסיבות ובהגדרות אנו חלוקים. מאוד. ראשית, אלוקים לא ביקש מאברהם לטבוח בעמים שישבו, אז, בארץ כנען. הנה ציטוט מהפסוק הראשון של פרשת לך לך ועד האחרון שבהם: ״לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך…וירא ה׳ אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת…כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם…קום והתהלך בארץ לארכה ולרוחבה כי לך אתננה…ביום ההוא כרת ה׳ את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר-פרת…״. בכל פרשת לך לך (ובכל ספר אחר בתנ״ך) אין ולו מילה אחת המדברת על טבח, מעשי זוועה והרג ואדמה שנספגת בדם. לא יודע מאיפה הבאת את השטויות האלה או מי סיפר לך אבל בפעם הבאה אל תכתוב דברים שאתה לא מבין לעומק כי אנשים אחרים קוראים וחושבים שלפתע הם הפכו לגאוני הדור מפיסת מידע מוטעית. דבר שני, כל המלחמות בהיסטוריה של ישראל, כולל בזמן כניסת יהושוע וישראל לארץ, החלו כאשר תקפו אותנו קודם. גם בזמן יהושוע כן, תפתח ספר יהושוע ותראה שכתוב שצבאות העמים היושבים בארץ קמו ויצאו במלחמה נגד בני ישראל, ולא אנחנו יצאו נגדם. ובטח שלא תראה מילה אחת על מעשי טבח. שלא כמו היום, פעם בני 14 ועד 60 ומעלה יצאו להילחם בלי יוצא מן הכלל. כשהצבא נהרג באופן טבעי נהרגים כל הגברים של האומה המשתייכים לאותו טווח גילאים. הגר שאתה מדבר עליו וזה שכתוב בתנ״ך גם כן, אלה הנשים, הזקנים והטף. זה בדיוק הגר שמוזכר גם בתנ״ך, והרי זה הגיוני כי הם אלו שנותרים מאחור כאשר הגברים מתים במלחמה. והם, בפירוש, אינם נטבחו אלא בזמנו הם פשוט התגיירו או חיו כגרים בארץ (״הגר הגר בתוכך…״ זה ביטוי מאוד נפוץ וחוזר על עצמו בתנ״ך וזה נובע בדיוק מכאן). דבר נוסף, אבות היהודים חיו בישראל 60 שנה?!? אתה חייב לומר לי מאיפה הבאת את המספר הזה.. זה כבר באמת הזוי. נשמה, תפתח גוגל, חפש באיזו שנה משוערכת יהושוע נכנס לארץ ותבדוק מתי נחרב בית שני (שזה רצף הזמן שבו פיזית ישבו יהודים בישראל ללא הפרעות והפסקות). אתה תגיע למעל 1,000 שנה. לא אני אומר את זה, כנס לגוגל בעצמך ותראה. מאיפה הבאת 60 שנה? וזה בהכרח מחזיק טענה של זכות אבות. לא מבין את השטות שכתבת, תהיה לי בריא..
    ועוד עניין, אנחנו לא אסופה של עמים. אנחנו יהודים. אנחנו צאצאיו של אברהם ולא של איזה כנעני ג׳ינג׳י שהתפלל לפסלים שישבו אצלו באוהל. תוציא את זה מהראש שלך. אנחנו כאן, בארץ ישראל, כי אלוקים הבטיח לנו את הארץ הזאת עוד בברית שהוא חתם עם אברהם. ורק כדי לחדד את העניין, ציטטתי שאלוקים נתן לנו את הארץ הזאת. המשמעות היא שהאדמה הזאת היא שלו. הוא נתן לנו אותה. לנו אין שום זכות לתת אותה לאחרים כי היא לא שלנו ברמה הרוחנית. תרצה להאמין לדת או שלא, אבל כל מה שנאמר לפני כן על יהושוע ואילך זה לא אני אומר אלא ספרי ההיסטוריה. תפתח ספר (נייטרלי, לא כזה שמתנגד לדת ולהיסטוריה) ותלמד קצת יותר לעומק. אהה ודרך אגב, מאז חורבן בית שני ועד הכרזת המדינה לא באמת ישבו כאן ערבים. תוציא מהספרייה או תקנה ספר מעולה שנקרא ישראל-כתב הגנה, על ידי עורך דין אמריקאי מאוד מפורסם שנקרא אלן דרשוביץ. הוא עונה בצורה מופתית לטענות הפלשתינים בדבר שייכות הארץ להם מבחינה היסטורית ומביא תיעודים ממסמכים עתיקים ויומנים, לכולם ניתן למצוא הפניה וניתן להוציא מהספריות לאמת את זה. השורה התחתונה היא שכל הערבים שהגיעו לישראל מאז חורבן בית שני ועד הקמת המדינה היו נוודים ממדינות שונות בעולם (גם גרמניה וארמניה) שהשתמשו בארץ כתחנת ביניים לנדידה בין הארצות ועל מנת לברוח ממשטרים איסלמיים קיצוניים כמו השלטון העותמאני בזמנו. גם בתקופה שבה שלטו כאן הבריטים נכתבו יומנים מפורסמים על ידי קצינים בכירים שרשמו שכמעט ואין תנועה של ערבים בכל שטח ישראל למעט כנופיות דרכים ויושבי קבע בודדים שנודדים ממקום למקום. ואגב, לא קראו להם אז פלסטינים. זה מושג שהומצא לראשונה במקביל להקמת מדינת ישראל על מנת לדרוש זכויות בארץ כעם ולא כקבוצה אתנית. בקיצור, עשה לי טובה, אל תכתוב שטויות גמורות ותגרום לאחרים לטעות, גם אם אתה לא ממש סובל את הדת היהודית. מאחל לך לימוד פורה ונעים.

    • תודה שהגבת. עכשיו לתגובה שלי:
      1. כן. עברים. עברים זה המושג האתני-לאומי של העם היהודי. המושג "יהודי" הוא מושג השייך אך ורק לשבט יהודה ולדת היהודית שהתפתחה בגלות בבל. המושג המתאים לאדם שמוצאו מוכח משבט יהודה הוא "יהודי" (למרות שע"פ העדויות האשוריות הוגלו רק כ-27 אלף ממלכת ישראל וכל השאר ברחו ליהודה – זה עושה את כל אנשי ממלכת יהודה שייכים לכל השבטים) או שהוא עוקב אחר הדת היהודית.
      2. אתה צודק בצורה מלאה: בפרשת לך לך לא מצויין טבח. אבל אני מצטער, באיזה דרך יהוה יכול לתת את הארץ "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר-פרת" אם לא במלחמה? במלחמה מתים, חברי.
      3. שנית אני מצטער לאכזב כי אין התגרות. יהוה אומר ליהושע לאסוף צבא וללכת אל יריחו – להחריבה: "ויעברו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חמושים לפני בני ישראל… כארבעים אלף חלוצי הצבא עברו לפני יהוה למלחמה אל ערבות יריחו". וגם אם הייתה "התגרות" – האם זו הצדקה לכיבוש שטח שלם ורצח היושבים בו?
      4. בתנ"ך ניתנות שתי סוגי מלחמות – מלחמת מצווה ומלחמת רשות. מלחמת הרשות היא מלחמה שבה לא חובה על כל העם להצטרף ויש פטור לאנשים מסויימים. מלחמת הרשות קובעת שיש לעשות שלום עם האנשים. אם האנשים לא מסכימים לעשות שלום (=להיכנע) יש להיכנס לעיר, להרוג את כל הזכרים ויש אישור לקחת את הילדים והנשים. מלחמת מצווה היא שונה. במלחמת מצווה כל העם חייב להשתתף. אין הצעת שלום. במלחמת מצווה הצבא מחוייב להשמיד את כל העיר שמותקפת, את כל האנשים, כולל הגברים, הנשים והטף, וכולל גם החיות. מלחמת מצווה היא מלחמה הנלחמת לכיבוש הארץ – כיבוש ארץ כנען. אם הטיעון שלך הוא שיהוה נתן לנו את הארץ לכן אנחנו יכולים לטבוח באנשים, זה לא טיעון – זו בעיה לוגית שיש דרך מאוד פשוטה לפתור אותה – התנועה העברית.
      5. "הגר הגר בתוכך" היא כוונה לאדם שנתגייר. אדם שנתגייר לא בהכרח נתפס כחלק מהעם, אלא כאדם שנתגייר. בגלל זה בתנ"ך נקבע שיש להתייחס אליו כראוי.
      6. אני לא נשמה, אין דבר כזה. אבותיהם של עם ישראל, ע"פ התנ"ך, הם אברהם, יצחק ויעקב. הישיבה בארץ של האנשים הללו היו במשך לא יותר מ-60 שנה. אחרי הכיבוש הפיקטיבי של יהושע, עם ישראל ישב בארץ כנען עד היום. הסיפור האמיתי הוא שלא היו אבות ולא היה יהושע – אף אחד לא נכנס לארץ. כל עם ישראל היה בארץ, כי עם ישראל היא אומה כנענית. ע"פ התנ"ך, כיבוש יהושע היה בערך ב-1200 לפנה"ס, ז"א, ע"פ התנ"ך, עם ישראל יושב בארץ ישראל כבר 3200 שנה. ע"פ התפישה הכנענית, ההיסטורית, עם ישראל מעולם לא עזב. עם ישראל הוא צאצא של התרבויות הקדם-כנעניות שישבו פה שהתפתחו לתרבויות הכנעניות וכך גם לתרבות העברית (https://ivribeivrit.wordpress.com/2014/06/08/190/). ז"א, שעם ישראל, ע"פ התפישה ההיסטורית, פה כבר מעל ל-8,000 שנה – מאז ההתיישבות החקלאית הראשונה בכנען.
      בנוסף, אם 60 שנה מחזיקים את "זכות האבות", מי אתה שתגיד לפלסטינים שאין להם דריסת רגל פה? ההגירה הערבית לתחום ארץ ישראל למטרות עבודה התחילה בסוף התקופה העות'מאנית ונגמרה בהקמת מדינת ישראל – ז"א, כ-80 שנה. אם נלך לפי הכיבוש האסלאמי של ארץ ישראל, זה בערך 1400 שנה. לפי תפישתך, יש להם מגה זכות לארץ.
      7. אתה צודק לגמרי – אנחנו לא אסופה של עמים, אנחנו נובעים מעם אחד – העם הכנעני-הדרומי. אנחנו עברים ורובנו בעלי הדת היהודית. ואתה צודק, היו כנענים ג'ינג'ים, והיו כנענים כחולי עיניים – תכניס את זה לראש שלך. אנחנו כאן, בארץ ישראל, כי האדמה הזו היא שלנו מדורי דורות. אנחנו נוצרנו פה, בגרנו פה, כל תרבותינו היא מפה, שפתנו (העברית) היא שפה כנענית (תבדוק את זה). לנו אין שום זכות לתת את האדמה הזו כי האדמה הזו היא שלנו. היא שלנו גם ברמה הרוחנית. לכן, אין לאף אחד זכות לקחת את האדמה הזו, כמו שלנו אין זכות לקחת אדמה של מישהו אחר – אני לא אקח את אדמת הערבי בחצי האי-ערב, כמו שלו אין זכות לקחת את אדמתי בכנען.
      8. אני מציע שאתה תפתח את מאז ומקדם (קישור לספר: https://docs.google.com/file/d/0By0o_cnI8Zu5T21Ob1Y0cnM2UzA/edit?pli=1) של ג'ואן פיטרס המספר על הביאה של הערבים לתוך תחומי ארץ ישראל בזמן התקופה הבריטית והעות'מאנית. יש גם ספרים של מארק טוואין ("מסע תענוגות בארץ הקודש") שמתארים את הארץ השוממת שהייתה פה במאה ה-19, חוץ מכמה עברים ונוצרים. יש את הספר של האדריאן רלאנד (משלחת לארץ ישראל) שמתאר את מסעו לארץ ישראל בין המאה ה-17 למאה ה-18, ושם הוא מתאר שאין ערבים, חות מכמה בדואים נודדים, ויש בעיקר עברים (יהודים) ונוצרים.
      9. מה אם אני אומר לך שבזמן בית שני לא היו עוד ערבים, לפחות לא באזור הקרוב לארץ ישראל – הם התרכזו באיזור דרום ערב (דרום ערב הסעודית ותימן ועומאן של היום) – אבל אתה הרי לא לומד היסטוריה עולמית וארכיאולוגיה, אז איך תדע?
      10. המושג "פלסטינים" הוא מושג שנלקח מהצברים אנשי הישוב העברי. הבריטים קראו לציונים בארץ ישראל "פלשתינאים" (Palestinians), כפי שאתה גם יכול לראות בסרט אקסודוס, אך לא קראו לערבים כך. הם קראו לערבים "ערבים". יתרה מזאת, גם עברים שחיו בתקופה העות'מאנית בארץ, לא ערבים, קראו לעצמם "פלשתינאים" וקראו להם "פלשתינאים".
      לאחר הקמת המדינה, נזנח השימוש ב"פלשתינאי" התחיל השימוש ב"ישראלי". הערבים, רק כעשור לאחר הקמת המדינה, החליטו על שימוש במילה הזאת – כפי שהם גם משתמשים בצורה שגויה במושג "כנענים", בכוונה שהם כאילו יושבי הארץ המקוריים. למה אתה נלחם בכינוי "פלסטיני" ולא בכינוי "כנעני"?
      11. אני ממש לא מבין איך הגעת למסקנה שאני לא יודע את זה, שאני לא ימני. הרי במאמר עצמו כתבתי שאני "ימני" ו"אוהב הארץ". זה שאני אוהב את ההיסטוריה שלי, אוהב את התרבות שלי, אוהב את השפה שלי, לא אוהב שקרים ולא אוהב בורות – לא אומר שאני שמאלני. להיפך, זה אומר שאני ימני – זה אומר שאני לאומי אוהב הארץ. אני מבטיח לך שאני יכול אפילו ללמד אותך על המקור של המושג השגוי "פלסטיני", על מקורם שלהם (זה לא מארצות ערב, זה מחצי האי ערב – אין להם קשר ל"מדינות ערב" בדיוק באותה צורה כמו שאין להם קשר לארץ ישראל – הם כובשים את כל המזרח התיכון).
      12. בקיצור, עשה לי טובה, אל תכתוב שטויות גמורות ותגרום לאחרים לטעות, גם אם אתה לא ממש סובל את ההיסטוריה שלך. מאחל לך לימוד פורה ונעים 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s