לבנון – מדינה בבעיה

כשאנחנו מדברים על "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" אנחנו בדרך-כלל מדברים על ישראל, ובצדק. ישראל מקיימת זכויות פרט וזכויות מיעוט נרחבות, שומרת על השוויון בין המינים, מקדמת חקיקה ליברלית וחופשית וכ'ו.

אבל הרבה פעמים מוסיפים לתוך העניין את לבנון, כדמוקרטיה. וזה נכון – חלקית. לבנון מאפשרת פלורליזם (במידה), היא אינה מדינה מוסלמית על פי הגדרתה, היא נוסדה על עקרונות שיתוף בין חלקים שונים באוכלוסיה (תוך ביסוס הזהות הלבנונית תחת הזהות המארונית-פיניקית שקדמה לה), היא מאפשרת חופש עיתונאי (שוב, במידה) וחופש אומנותי. בדרך כלל קבוצות אתניות שונות באוכלוסיה מבקרות את חבריהם ולא פולשות לטריטוריה שיפוטית של אחרים – ז"א שיעים ומוסלמים בלבנון ביקרו (ומבקרים) את הַיְפָאא וֵהְבֵּי על לבושה ה"לא-צנוע" בהופעות, בעוד הם אינם מבקרים את הכוכבות המארוניות מִירִיָאם פָארֵס ורוֹלָא סַעַד, או את הדיווה היוונית-אורתודוקסית נָנְסִי עַגְ'רַם.

אבל, באותו הזמן, ישנן בעיות מרכזיות ומטרידות בהתנהלותה של לבנון שמרחיקות אותה מהתנהלות כמדינה דמוקרטית לחלוטין.

ראשית, עניין הצבא וכוחות צבאיים – במדינת ישראל, מתקומתה, חוקק חוק צבא ההגנה לישראל שקובע שצה"ל הוא הכוח המזוין היחיד שיכול להתקיים במדינת ישראל.

ללבנון יש צבא לאומי שמאגד בתוכו את כל הקבוצות האתניות – ערבים שיעים, ערבים סונים, מארונים, נוצרים אחרים, דרוזים וכ'ו. אבל, בצורה טיפה מפתיעה, צבא לבנון הוא אחד מהכוחות המזויינים בלבנון. ישנם כמה ארגוני גרילה, ארגוני טרור וזרועות צבאיות של מפלגות שונות ברחבי לבנון, שהן בעצם מיליציות אתניסיסטיות בתוך לבנון. הגדולה מביניהם היא מיליציית חזבאללה – והזרוע הצבאית שאיתה התמודדנו במלחמת לבנון השנייה.

דמוקרטיה אמיתית, כזו שמאגדת את העם, לא יכולה להתקיים בלי כוח מזויין יחיד ואחיד – זה אבסורד שלמפלגות יהיה צבא משלהן.

שנית, עניין הריבונות – ללבנון היתה בעית ריבונות מתקומתה. פעמים רבות המדינה עצמה נשלטה על ידי כמה מדינות בו-זמנית. התקופה האחרונה שבה לבנון נשלטה ישירות על ידי מדינות זרות היתה כשישראל וסוריה שלטו על שטחים בלבנון – ישראל יצאה בשנת 2000 מלבנון, בעוד סוריה יצאה, לאחר מהפכת הארזים, בשנת 2005.

בערב המהפכה המדינה התחלקה לשתי מחנות: מחנה מרץ 14, שהתנגד לשלטון סורי בלבנון (ומפלגות רבות במחנה הזה שיתפו פעולה עם ישראל במלחמת לבנון הראשונה) ומחנה מרץ 8 שתמכו בסוריה, וביניהן חזבאללה.

הדבר יצר חילוק טריטוריאלי בין המחנות, עד כדי כך שדרום לבנון יכול אפילו לא להיחשב חלק מלבנון, אלא מדינת חזבאללה עצמאית, בעוד צפון ומזרח לבנון יכול להיחשב מדינת "הכוחות הלבנוניים" (זה השם של אחת המפלגות, לא הצבא). ביירות עצמה מחולקת לרובעים ששם שולטות מפלגות שונות – חזבאללה בדרום, הכתאאב והכוחות הלבנוניים באשרפייה וכ'ו.

איראן, בצורה כזו או אחרת, גם כן שולטת בשטחים בלבנון – דרך חזבאללה וכוחות אחרים במחנה מרץ 8.

צבא לבנון, שמנסה להשאר נייטרלי, מביע בצורה מצויינת את אבדן הריבונות של לבנון. לאור האירוע היום (28.1.2015), צבא לבנון פנה ליוניפ"יל כדי שיפנה לישראל שתרגיע את הרוחות. צבא לבנון לא יכול לשלוט על אזרחיו בדרום לבנון, הנשלטת על ידי חזבאללה.

בלבנון, תאגור מספיק נשק, תיקח מספיק אנשים – ותגרור את כל המדינה למלחמה. גם אצלנו זה ככה, אבל אצלנו לפחות הגורר התורן נבחר ומפקד על הצבא הלאומי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s